גזר דין בתיק ת"פ 8303-09

נאשם 1

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של הלבנת הון, לפי סעיפים 3(ב)+7 לחוק איסור הלבנת הון, בשילוב צו נותני שירותי מטבע, וסעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיפים 418 סייפא ו- 29 לחוק. סה"כ 233 אירועים.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך התקופה שבין  06/07 - 09/09 (להלן: "התקופה הרלוונטית")  ניהל הנאשם, ביחד עם  נאשם 2 עסק חלפנות כספים בשם  "ציינג' בסט" באשקלון (להלן: "העסק"), אשר סיפק שירותים של המרת מטבע וניכיון שיקים. בתקופה הרלבנטית היה הנאשם בעלים ומנהל של העסק, ואף היה רשום כנותן שירותי מטבע במרשם נותני השירותים. נאשם 2 עבד כשכיר בעסק.

נאשמים 3- 5 נמנו על קהל לקוחות העסק, וביצעו בו פעולות של ניכיון שיקים. השרות שנתנו הנאשם ונאשם 2 היה במזומן ובסכום העולה על 50,000 ש"ח.

אישום ראשון - במהלך התקופה שבין 6/07-09/09, נתנו נאשמים 1 ו-2 שירותי מטבע בעסק, בכך שתמורת שיקים שקליים, נתנו מזומן בניכוי עמלה (להלן: "עסקאות הניכיון"), בסכום כולל של 21,446,855 ש"ח. כל עסקה נערכה במזומן ובשווי של 50,000 ש"ח לפחות. על פי חוק איסור הלבנת הון, היה על הנאשם ונאשם 2 לדווח לרשות המוסמכת אודות עסקאות הניכיון, כולל פרטי מבקש/מקבל השירות, תאריך ביצוע העסקה, סכום העסקה וסוג השירות. כן היה עליהם לאמת את פרטי מבקש השירות בתעודה מזהה, לזהות אותו פנים אל פנים, ולדרוש ממנו הצהרה בכתב בנוסח הקבוע בחוק, כי הוא פועל עבור עצמו, או פרטי מקבל השירות. ביודעם את החובות המוטלות עליהם על פי חוק איסור הלבנת הון, פעלו נאשם 1 ונאשם 2 להעביר באופן שיטתי לרשות המוסמכת דיווחים כוזבים באשר לזהות מבקש/מקבל השירות בכל אחת מעסקאות הניכיון שביצעו, כדי לגרום לדיווח לא נכון לרשות המוסמכת, והזינו לתוכנת מחשב העסק פרטים כוזבים באשר לזהות מבקש/מקבל השירות בכל אחת מהעסקאות, כמפורט בכתב האישום. האדם שאת פרטיו הזינו הנאשם ונאשם 2 למחשב בכל אחת מהעסקאות, לא ביקש את השירות ולא קיבל אותו, והנאשם ביחד עם נאשם 2 דיווחו לרשות המוסמכת את הפרטים הכוזבים אותם הזינו, ביודעם כי הם כוזבים, וכדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון. הנאשם ונאשם 2 זייפו באופן שיטתי טפסי הצהרת מבקש שירות לגבי כל אחת מעסקאות הניכיון, באופן שמילאו טופס הצהרת מבקש שירות, שכלל פרטים כוזבים באשר לזהות מבקש/מקבל השירות בכל אחת מעסקאות הניכיון, פרטים שהיו זהים לפרטים הכוזבים אותם הזינו למחשב ועליהם דיווחו לרשות המוסמכת, ביודעם כי האדם שאת פרטיו רשמו בטופס הכוזב כמבקש/מקבל השירות לא ביקש ולא קיבל את השירות. כן חתמו על כל אחד מהטפסים הכוזבים חתימה הנחזית להיות חתימתו של מבקש השירות שצויין בטופס, ללא ידיעתו ורשותו, ושמרו בעסק את הפרטים הכוזבים, כדי להציגם במידה ויתבקשו.

אישום שני - במהלך התקופה שבין 08/07-10/08 ביצע הנאשם ביחד עם נאשמים 2 ו-3 בעסק, 17 עסקאות ניכיון, בסכום כולל של 2,028,129 ש"ח, כל עסקה במזומן ובשווי של 50,000 ש"ח לפחות.

הנאשם היה מודע לחובות המוטלות עליו על פי חוק איסור הלבנת הון, אך פעל באופן שיטתי להעביר לרשות המוסמכת דיווחים כוזבים באשר לזהות מבקש/מקבל השירות  בכל העסקאות,  להזין את הפרטים הכוזבים למערכת המחשב, ולזייף את טפסי הצהרת מבקש השירות, הכל כמפורט  באישום הראשון, והכל בידיעתו של  נאשם 3.

אישום 3 - במהלך התקופה שבין 1/08-11/08 ביצע הנאשם ביחד עם נאשמים 2 ו-4  בעסק, 15 עסקאות ניכיון, בסכום כולל של 2,133,780 ש"ח, כל עסקה במזומן ובשווי של 50,000 ש"ח לפחות.

הנאשם היה מודע לחובות המוטלות עליו על פי חוק איסור הלבנת הון, אך פעל באופן שיטתי להעביר לרשות המוסמכת דיווחים כוזבים באשר לזהות מבקש/מקבל השירות  בכל העסקאות,  להזין את הפרטים הכוזבים למערכת המחשב, ולזייף את טפסי הצהרת מבקש השירות, הכל כמפורט  באישום הראשון, ביחד עם נאשם 2 ובידיעתו של נאשם 4.

אישום 4 - במהלך התקופה שבין 05/08- 11/08  ביצע נאשם ו ביחד עם נאשמים 2 ו-5 בעסק,  11 עסקאות ניכיון, בסכום כולל של 1,350,849 ש"ח, כל עסקה במזומן ובשווי של 50,000 ש"ח לפחות.

הנאשם היה מודע לחובות המוטלות עליו על פי חוק איסור הלבנת הון, אך פעל באופן שיטתי להעביר לרשות המוסמכת דיווחים כוזבים באשר לזהות מבקש/מקבל השירות  בכל העסקאות,  להזין את הפרטים הכוזבים למערכת המחשב, ולזייף את טפסי הצהרת מבקש השירות, הכל כמפורט  באישום הראשון, ביחד עם נאשם 2 ובידיעתו של נאשם 5.

במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר (8.9.09 - 16.9.09), שנת מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים בגין עבירה על חוק איסור הלבנת הון או עבירה על סעיפים 418, 419, 420 לחוק העונשין, וחילוט מזומנים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ שנתפסו בעסק בסך 40,000 ש"ח, 815 אירו, 145 ליש"ט, 2,004 דולר אמריקאי, ו-  71,136ש"ח  בשיקים שנפרעו ולא חוללו מתוך שיקים שנתפסו בעסק בסך 2,989,233 ש"ח.

הצדדים הסכימו לביטול הצווים הזמניים שהוצאו נגד הנאשם.   

ב"כ הצדדים עתרו לכבד את ההסדר, בהיות תקופת המאסר המוסכמת ביחד עם הסנקציות הכספיות, מקיימים את האיזון הראוי אל מול מספרן הרב של העבירות, הבעיות הראייתיות שבתיק, ועמדת הפסיקה ביחס לעבירות כאמור המבוצעות על ידי נותני שירותי מטבע. כן נשקלו במסגרת ההסדר, הודייתו של הנאשם, העדר עבר פלילי, ומצבו המשפחתי.

דיון

חוק איסור הלבנת הון מטיל על העוסקים במתן שירותי מטבע חובות, אשר נועדו בחלקן לא רק לצורך המלחמה בהלבנת ההון במדינה, אלא גם על מנת לסייע במלחמה הכלל עולמית בהלבנת הון. הפסיקה הכירה  בחשיבות נותני שירותי המטבע כגורם במלחמה בהון השחור, ומאידך, עמדה על הפיתוי של העוסק בתחום החלפנות, להשתתף בהלבנת הון במהלך עיסוקו זה. ראה דברים שנאמרו בעניין זה בע"פ 3395/06  מאיר כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]  מפי כב ' השופטת ד' ברלינר:

"חלפני הכספים יכולים אכן להוות את חוד החנית במלחמה בהון השחור אם ינהגו כפי שהורה להם המחוקק. זאת מחד גיסא. מאידך גיסא, חלפני הכספים לרוע המזל יכולים בפוטנציה להיות גם אבות הטיפוס של עברייני הלבנת הון משום שהפעילות בה הם עוסקים יכולה להוות קרקע פורייה לענין הלבנת כספים..." (שם, 818).

על חשיבות הדיווח עמד גם כב ' המשנה לנשיא מ' חשין בע"א 9796/03 חביב  שם טוב נ' מדינת ישראל פ"ד נט(5) 397.  

"טול מחוק איסור הלבנה את חובת הדיווח - ונטלת ממנו את נשמתו...ידענו כי דיווח הוא מאושיותיו של חוק איסור הלבנה, כי בלעדיו לא יכון החוק, כי הוא תשתית ליכולתן של הרשויות ללחום בפשיעה הגדולה, לכוחן של הרשויות לנסות ולמגר את עבריינות הלבנת ההון. חובת הדיווח על אודות תנועות הון נועדה לשמש כלי-עזר למלחמה בהלבנת ההון, אך משקמה ונהייתה, הפכה החובה להיות אחד העמודים המרכזיים הנושאים על כתפיהם את חוק איסור ההלבנה" (שם, פסקה 27).